סולובוי, אמן של הנאה עצמית, משתוקק לבן זוג כדי להתאים את הקצב שלו. מפגשי האוננות הסולו שלו מתגברים כשהוא מפנטז על מפגש אוננות הדדי, ומזמין אחרים להצטרף.
סולובוי, אמן של הנאה עצמית, משתוקק לבן זוג כדי להתאים את הקצב שלו. מפגשי האוננות הסולו שלו מתגברים כשהוא מפנטז על מפגש אוננות הדדי, ומזמין אחרים להצטרף.
כנער בודד, הדחף הראשוני לענג את עצמו הוא צמא בלתי נדלה שיש לכבות. לבד במקדש חדרו, הגיבור שלנו נכנע לתשוקה הגשמית הזו. עם זיק שובב בעיניו, הוא מתחיל בהתפנקות העצמית שלו, ידו מנווטת במומחיות את הטופוגרפיה של גבריותו. מעשה ההנאה העצמית הוא מעין ריקוד, טנגו מגרה עם אלה עצמם. הוא לוקח את הזמן שלו, מתענג על כל רגע, כל הפלקה, כל פעימה של אקסטזה. ידו נעה בקצב קצוב, כל תנועה מקרבת אותו אל תהום האושר. החדר טעון בציפייה, המתח מורגש. ואז, במכה אחרונה ונואשת, הוא מגיע אל שיא העונג, גופו מפרכס בפרקי השיא. מראה שחרורו הוא עדות לכוחה הגולמי והראשוני של העונג העצמי.
Bahasa Melayu | Português | עברית | Polski | Română | 汉语 | Русский | Français | Deutsch | Español | ह िन ्द ी | English | Türkçe | Svenska | Italiano | Bahasa Indonesia | Nederlands | Slovenščina | Slovenčina | Српски | Norsk | ภาษาไทย | 한국어 | 日本語 | Suomi | Dansk | Ελληνικά | Čeština | Magyar | Български | الع َر َب ِية.