עבדים עם כיסוי עיניים מקבלים שליטה בפומבי

ארבעה עבדים מכוסי עיניים, גופם כבול, מובלים דרך פארק ציבורי. הם מתגרים, מופשטים, ונשלטים, זעקותיהם מהדהדות בלילה. פינלה מפוארת ממתינה.

בסצנה המגרה הזו, קבוצת עבדים עם כיסוי עיניים מוצאת את עצמם נתונים לחסדי אדוניהם האכזריים. התפאורה היא ציבורית, ומוסיפה שכבה נוספת של ריגוש וסכנה להליכים. העבדים, כבולים וחסרי אונים, נתונים למגוון ייסורים, גופם חשוף לעיני כל. אדוניהם מנצלים עד תום את פגיעותם, חוקרים כל סנטימטר בעורם בידיהם ובלשונותיהם, משאירים אותם מתפתלים בהנאה וכאב. השעבוד שלהם הוא גם ברכה וגם קללה, מגבירים את חושיהם ומעצימים את חוויותיהם. מראה הציצים הגדולים שלהם שמקפצים כשהם נדפקים על ידי אדוניהם הוא מראה לעין, עדות לכוח השליטה והכניעה. העבדים רק נחמה מגיעה מהידיעה שהם לא לבד, שהם חולקים את סבלם עם אחרים שחולקים את הפֶטִיש שלהם. זה עולם שבו הנאה וכאב משתלבים, שבו הגבול ביניהם מטושטש ולעיתים קרובות נמחק.